רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 26 במרץ 2015

אלו דברים לשבת הגדול - פרשת צו תשע"ה


למי שלא יודע: בנוסף לבלוג הזה  - "אלו דברים" - שמוקדש לעיון בענייני דיומא, בהקשרים כאלו ואחרים לפרשת השבוע, ובראי יצירותיהם של בוב דילן , אביבה גוטליב זורנברג ואחרים - אני "מנהל" בלוג נוסף. הבלוג השני נקרא "לה' הארץ" והוא עוסק בעיונים (יומיים) בהגותו של הרב דר' אברהם יהושע השל. מלכתחילה התכוונתי להתייחס כאן, באלו דברים, לאחד ממאמרי השל שטרם תורגמו לעברית ושממנו לקחתי לאחרונה ציטוטים רבים, ציטוטים שמופיעים בבלוג ומופצים במייל יום יום לרשימת תפוצה. מדובר בנייר עמדה שהגיש השל לכנס על בעיות ילדים ונוער שהתקיים בחסות הבית הלבן במרץ 1960 ( בשלהי כהונתו של הנשיא דוויט אייזנהאור ). אבל התגלגלו הדברים כך שבמקום זאת אני מביא בפניכם דברי הערכה על פועלו והגותו של השל פרי עטו של הרב דר' פנחס הכהן פלאי.
הדברים  פורסמו ב1982, בכתב העת "שדמות", במאמר לציון עשור למותו של השל. וכך רושם הרב פלאי שם:

"בשנה זו ימלאו עשר שנים לפטירתו של אברהם יהושע השל. אמנם, נתחברה שורה לא קטנה וגדלה והולכת של מונוגרפיות על אספקטים שונים  בתרומתו של השל להגות ולקיום היהודי בימינו, אך עדיין לא נכתבה עבודה מקיפה ומסכמת לתיאור חייו של האיש, אשר לדעת רבים היה הגדול, או מן הגדולים, בהוגים היהודיים שבדור האחרון. ככל שאנו מתרחקים מן ההר, אנו מסוגלים לראות ראייה ברורה יותר את גובהו ואת כל שפע הצמחייה שיש בו. מורשתו הרוחנית של השל, עם שלא היתה מנותקת מקרקע ההווה שבו צמחה, הרי במהותה היא כזו שלא תשקע במצולות העבר ולא תשתכח עם הזמן. אין ספק שברבות הימים יחזרו וישובו אליה עוד ועוד לגלות בה מפתחות להבנת ההוויה היהודית מאז ועד עולם. במקומו המרכזי של השל בעתיד הוא נראה משכמו ומעלה בין בני דורו"
ושואל פנחס פלאי : "כל כך למה ?"
ומשיב: "וודאי שהשל תרם תרומה נכבדה לתחומים שונים במדעי היהדות אבל באלו היו אולי אחרים בדורו שהגדילו לעשות ממנו ויצרו מפעלים מחקרים סיסטמטיים במדעי היהדות; וודאי שהשל מתגלה בכתביו הפילוסופיים בכמה ניתוחים מזהירים ופורמולציות מקוריות, אבל גם בכך אין הוא יחיד ואין המחשבה היהודית בדורות האחרונים חסרה הוגים מבריקים ואף מקוריים; וודאי שהשל מופיע לפנינו כמנהיג אקטיביסטי סולל דרך וכמצפן מוסרי במערכות חברה ואומה בזמנו,אבל לא בודד היה במערכות אלו.
גדולתו של השל לדורות יבואו היא, לדעתי, בכך שהוא כרך יחדיו את ידיעותיו הרחבות במדעי היהדות, את מיומנותו ומקוריותו בפילוסופיה ואת להט מנהיגותו בבעיות חברה ואומה. בתרכובת זו, שהיו כאלו שראו בה את חולשתו - שם כוחו וגבורתו.
תרכובת נדירה זו לא היתה, לגביו, מקרית או חיצונית. לא זו בלבד שהיא מבטיחה לו, לדעתנו, מקום מרכזי בתודעת הקיום היהודי בעתיד, אלא היא מבטאת את כל אישיותו ויצירתו.
בחייו, ואף כיום, בחוגים אקדמיים מסוימים, האמונים על הכלל  של 'לדעת יותר ויותר על פחות ופחות',לא הבינו אותו בשל כך. היקף יצירתו המחקרית הספרותית הוא עצום. הכל יש בה: מן התנ"ך (ספרו על 'הנבואה' עבודת הדוקטור שלו בגרמנית, 1936, שנשתנה אחר כך - והשינוי הוא מהותי - לספרו באנגלית 1962 -שתורגם גם לספרדית - על הנביאים), דרך אבחנת אסכולות שונות במחשבת חז"ל ( 'תורה מן השמים באספקלריית הדורות' - שני כרכים בעברית, 1965) ועיונים מעמיקים במחשבה היהודית הפילוסופית בימי הביניים ( ביוגרפיה של הרמב"ם בגרמנית, 1936 ומחקר במשנתם של סעדיה, אבן גבירול ודון יצחק אברבנאל 1938) ועד לחסידות ( מאמרי מחקר מקיפים על בני חבורתו של הבעש"ט והספר הגדול על קאצק ביידיש, 1973) לתיאור חיי יהדות מזרח אירופה ('לה' הארץ',  1952) ולאתגר הרעיוני של מדינת ישראל אחרי מלחמת ששת הימים ('ישראל בת קול לנצח', 1969).על אלה יש להוסיף הזדקקותו, בשורה של ספרים, לבירור נוקב של סוגיות תימטיות מרכזיות בהגות יהודית ( אלוהים ואדם, השבת, התפילה וכו'). 
איך יכול אדם אחד להתפזר על פני שטחים כל כך נרחבים ? שאלו הם בספקנות. התשובה היא התופעה עצמה: הנה הוא היה יכול. המאמרים והספרים מעידים על עצמם. כדי לערער על הבניינים המחקריים שהוא בנה יש להצביע במפורש על בקיעים מסוימים הנמצאים בהם. רוב מבקריו לא כך עשו. הם הסתפקו בביטול כוללני ועקימת-אף סנובית. תגובות מסוג זה, אם יש להם השפעה לשעה, לדורות בוודאי שאינן מתקיימות. 
שאלה אחרת היא לא איך הוא עשה זאת, אלא למה עשה זאת ? למה פיזר כוחותיו על פני כל כך הרבה שדות ולא עדר בחלקתו הקטנה להציב בה מפעל חיים מרשים. 
בתשובה לשאלה זו מצוי סוד אישיותו המיוחדת של השל. בשבילו לא היה המחקר במדעי היהדות עיסוק אקדמי בלבד בבחינת 'תורה לשמה' במובן המקובל אלא בראש ובראשונה חיפוש אישי קיומי אחרי משמעות. משמעות לכל אותן שאלות אנושיות קיומיות סופיות של האדם באשר הוא אדם. חיפוש אישי זה עשה כשהוא נתון כל כולו בעולמה של היהדות ובקי בחדרי החדרים של תורתה.
כך חיפש אחר הלפיד שהרימו הנביאים בחוצות ירושלים ושומרון להאיר בו פינות חשוכות בנפש אדם וחברה וכך התדפק על פתחם של חז"ל שהכיר אותם יפה כמי שהיו לא רק פוסקי הלכה למעשה אלא כבני אדם חמים ורגישים שבבתי האולפנא שלהם ביהודה ובגליל כמו באלה שעל גדות הפרת והחידקל היו שואלים לנתיבות אלוהים ואדם. כך התמודד עם ענקי הפילוסופיה היהודית בימי הביניים שבין פרדסי ספרד ופרובנס המשיכו לחפש את האמת וכך התייחד עם צדיקי החסידות שמתוך בתיהם הצנועים בעיירות אוקריינה ופולין הבהבה ובקעה קרן אור להאיר ולחמם לבבות בעולם מודרני מנוכר.
הוא לא חקר תקופות אלו בתולדות ישראל לשם מחקר שיוסיף עוד הערה מלומדת במגדל-השן של האקדמיה אלא כחיפוש אישי לגלות במכמניה של יהדות תשובות בנות קיימא לשאלות מודרניות ומכרסמות בעולם שהמשמעות לקיומו עלתה באש הכבשנים של מאיידנק ואושוויץ.
כמדומה שאפשר לכלול את כל מפעלו הספרותי תחת כותרת אחת : השל בחיפוש אחרי משמעות. משמעות לאל חי בעולם שגירש מתוכו את האלוהים. משמעות לקיום אדם כבן ברית, לאל, כמתקן עולם וכאסיר התקווה לטוב ולקדוש מעבר לייאוש ולטומאה המקיפים אותו; משמעות לקיום יהודי בשליחות נעלה מעבר לגזירת גורל עיוור. חיפוש זה הוא עורך במורשת היהדות לדורותיה כשהוא בא אליה עם שאלות בוערות של היום. כך הוא נותן חיים חדשים בגווילים עתיקים. קדושה והוד, חטא ומצווה וכיוצא בהם - מה הם אומרים לאדם של היום ? זאת שאל ועל כך השיב בכתביו."
הגענו לקצת יותר ממחצית המאמר. נעשה כאן אתנחתא. התלבטתי עם איזה קטע מוסיקלי לסיים את הרשומה הזאת והפור נפל על  -



שבת שלום
ג'ף

יום רביעי, 18 במרץ 2015

אלו דברים לשבת ר"ח פרשת החודש - פרשת ויקרא תשע"ה


הפחד^ גבר בבחירות שבאו עלינו לרעה השבוע* - על הרצון לשינוי.
ומסתבר שאלו הדברים, שבאו בסמוך לאחר הבחירות, כפי שפרסמתי אותם בפייסבוק:

מוקדש לכל מי שחושב שהוא יודע מה קורה
לכל מי שמבסוט, בעיקר מֵעצמו
לפעמים צריך לומר את האמת בפָָּנים

Desolation Row from Paul Tattam on Vimeo.

ראשית - ככל שמופיע בקליפ להלן מודעה בתחילה - נא לדלג עליו
שנית -
"אמר רבי מנחם מנדל לרבי חנוך:
זה הוא חסיד טומאשוב, שחוזר ושואל את עצמו בכל דבר: מה אני רוצה בזה ?"
פנחס שדה, איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה, אמרות תורות וסיפורי-חיים של רבי מנחם מנדל מקוצק, הוצאת שוקן, עמ' 40



ולסיום המחרוזת הזאת



חודש טוב ושבת שלום
      ג'ף


^ שמא צריך  לומר פחדים
* אני לא בטוח בזה - יכול להיות שיתברר שהן היו לטובה

יום שני, 16 במרץ 2015

אלו דברים ליום הבחירות תשע"ה


בהנחה שיהיה קצת זמן היום לעשות דברים נוספים מלבד להצביע.... להלן חלק מרב שיח שהתקיים בנושא הקשר בין הלכה לנבואה בכנס השל האחרון שנערך בדצמבר אשתקד בירושלים. בדברים שלהלן כמו גם ביצירתו של השל, בכללותה טמונים אוצרות רבים שאני תקווה להצביע עליהם בהמשך הדרך...
בחירות טובות ותלמוד תורה כנגד כולם




יום שבת, 14 במרץ 2015

A Sabbath message to you from Rabbi Simon Jacobson: The more we get in touch with who we truly are and with what is true and important, the closer we get back to our natural state of being and the closer we get to our own individual redemption. And the more we increase this awareness globally, the more aligned the world becomes with its true nature, and the closer we bring it to the ultimate universal redemption. Blessings for a transcendent and truthful Shabbat!
Want more? >>http://bit.ly/1BBbldA

יום שלישי, 10 במרץ 2015

אלו דברים לקראת שבת פרשת פרה פ' ויקהל - פקודי תשע"ה


יש  בדברים שלהלן, דברי הפתיחה לכנס השל שהתקיים בדצמבר אשתקד בירושלים, כמה וכמה "פנינים". מי שיצפה ויאזין לדברים עד הסוף, יראה, ישמע ויבין למה כוונתי. מעבר לכך בהרצאות השונות שהושמעו בכנס שמרביתן מופיעות ביו טוב - יש חומר רב לעיון וללימוד. יהיו נא דברי הפתיחה האלו כמבוא - כאשנב לעולמו של השל, לעולמנו שלנו בראי עיניו של השל, בראי תובנותיו ו"כפי הנראה" :-)  בראי ליבו של האיש המיוחד הזה.
כן. אני מבקש שתצפו ותאזינו לדברים גם על רקע המולת הבחירות אצלנו; על מנת שנבין כמה עדיין חסר קולו של השל בחברה הישראלית, במערכת החינוך הישראלית ובכלל בשיח הציבורי בארץ.
ואידך זיל גמור

יום רביעי, 4 במרץ 2015

אלו דברים לשבת פרשת כי תשא תשע"ה


ב"הערות לפרשיות השבוע" ( הוצאת אקדמון, ירושלים 1988) אומר ישעיהו לבוביץ את הדברים הבאים על פרשת עגל הזהב (בעמ' 61):

"משה רבנו שובר את הלוחות כשהוא יורד מן ההר ורואה מה שהוא רואה. והנה, אם יש מובן למושג הקדושה (שמרבים לדוש בו בימינו, כשהוא מכוון לבעיות, לאינטרסים, לצרכים או להישגים אנושיים, לעם, לארץ, למדינה וכו') במציאות האנושית, הרי הוא ודאי חל על הלוחות, שהם 'מעשה אלהים' ו'מכתב אלהים חרות עליהם', ומשה שובר אותם כשהוא רואה - מי הוא העם ומה הוא העם.
צמצום הזמן איננו מאפשר לי להרחיב את הדיבור על המשמעות העצומה של הדבר הזה, ואסתפק בהשמעת דבריו של  גדול מישראל מן האחרונים, ר' שמחה כהן מדווינסק, שלפי הכרתי והבנתי היה אחד מן המעטים שהיו אנשי הגות אמונית עמוקה אמיתית בקרב המוחזקים גדולי תורה בדורות האחרונים. והנה דבריו על שבירת הלוחות בידי משה:
'כי התורה והאמונה הם עיקר האמונה הישראלית, וכל הקדושות - ארץ ישראל וירושלים והמקדש - אינן אלא פרטי וסניפי התורה ונתקדשו בקדושת התורה. ולכן אין חילוק לכל ענייני התורה בין במקום ובין בזמן, והיא שווה בארץ ישראל ובחוץ לארץ...ואל תדמו כי המקדש והמשכן הם עניינים קדושים בעצמם. חלילה. השי"ת שורה בתוך בניו, ואם המה כאדם עברו ברית, הוסרה מהם כל קדושה והמה ככלי חול, באו פריצים וחיללוה...ויותר מזה: הלוחות, מכתב אלוהים, גם הם אינם קדושים בעצמם, רק בשבילכם, אם אתם מקיימים אותם. וכאשר זינתה כלה בתוך חופתה [זה ביטוי מדרשי חריף, שמציין את מעשה העגל סמוך להר סיני -י.ל] - המה [הלוחות] נחשבים לנבלי חרש, ואין בהם קדושה מצד עצמם, רק בשבילכם כשאתם שומרים אותם. סוף דבר [הדברים האלה ראוי שייכתבו בכתב בולט היום לעינינו- י.ל]: אין שום עניין קדוש בעולם...רק השי"ת שמו הוא קדוש...כי אין בנברא קדושה בעצם, רק מצד שמירת התורה כפי רצון השי"ת...וכל הקדושות הן מצד שציווה הבורא לעבוד אותו.'"

לסיום, נחזור על חלק מהדברים של ה'משך חכמה' שביקש י. ליבוביץ להדגיש בכתב בולט : "אין שום עניין קדוש בעולם...רק השי"ת שמו הוא קדוש..."

שבת שלום
     ג'ף

אלו דברים לפורים תשע"ה - השל "מחופש" לסנטה קלאוס


"אחרי שעזבו את התהלוכה [ המפורסמת לסלמה שבה נראה השל צועד יחד עם מרטין לות'ר קינג ואחרים במחאה נגד הגזענות בדרום ארה"ב -ג.ג ] השל, קלמן ודיוויס, ניגשו לשדה התעופה במונטוגמרי. הם הגיעו לשם מאוחר, רעבים ועייפים ועצרו במזנון לאכול משהו. ההומור של השל ניטרל מצב לא נעים. האשה מאחורי הדלפק היתה חצופה ולא הסתירה את איבתה כלפיהם. היא הסתכלה  בהשל לבן הזקן ואמרה: "בחיי, אמא שלי תמיד אמרה שיש סנטה קלאוס ולא האמנתי לה... עד עכשיו". השל חייך. האנשים ביקשו משהו לאכול והיא השיבה : "אין כלום". הם ביקשו לחם והיא ענתה שאין. השל המשיך לחייך.
בקול שקט ובמבטא ידישי, שאל השל בעדינות: "האם יכול להיות שיש קצת מים במטבח ?" היא השיבה שיש. "האם יכול להיות שבמקרר יש כמה ביצים ?" שאל השל. "אכן כן" אמרה. "אם תקחי את ביצים ותרתיחי אותם במים זה יהיה בסדר גמור" הציע השל.
"ולמה שאעשה כן  ?" , העירה .
"למה שתעשי כן ? אחרי הכל עשיתי לך טובה"
"איזו טובה עשית לי, יא באבא ?"
"הוכחתי לך שיש סנטה קלאוס" ענה השל.
היא פרצה בצחוק וניגשה להכין להם ארוחה קלה."

מתוך הכרך השני לביוגרפיה של השל, " רדיקל רוחני, אברהם יהושע השל באמריקה ", פרי עטו של אדוואד קפלן, בהוצ' אוניברסיטת ייל, עמ' 224 תרגום (חופשי) שלי - ג'ף