רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 17 באפריל 2014

אלו דברים לשבת חול המועד פסח תשע"ד


הפועל באר שבע הפסידה השבוע במשחק חצי הגמר אליפות הליגה, בדקה ה91.
היה זה אירוע משמעותי לרבים מחבריי, אירוע קשה - קשה אך לא נורא, אני מתאר לעצמי ב"סולם האירועים", הרי מדובר במשחק ספורט בסך הכל.
ובכל זאת -
דברים אלו נכתבים כאשר באזניות מדברת אלי, אביבה גוטליב זורנברג, בשיחה על התת מודע בפורום של דוברי רוסית דווקא. ( https://www.youtube.com/watch?v=wpYOTCRjJmI ).*
כעת היא שואלת: מה מבקש פרויד בפרשנויותיו לחלומות ? תשובתה: פרויד מבקש להבין את פרויד. עליך להקשיב לסבל של הזולת כדי לזהות את הסבל של עצמך...כיצד ניתן להבין את האחר ? המפתח , בכל אופן, טמון בזיהוי סוג אחר של הקשבה." כל תובנה - מעוגנת בעיוורון " - שושנה פלדמן..."האין הוא מרכזי ליצירה"....רחל, שאיננה, והיא מופיעה בחלומו של יוסף לפיו גם היא תבוא להשתחוות לו, יחד עם אביו ועם אחיו - על אף שהיא כבר לא בין החיים.
כיצד מתייחס יעקב לרחל ? זורנברג מתמקדת בשיחה היחידה המופיעה בתורה בין השניים, ובתשובתו ה"בלתי מספקת" לטרונייתה של רחל "הבה לי בנים..." : "התחת אלוהים אני... ?".
ובהמשך משנה יעקב את שמו של הבן השני שנולד מרחל, במקום "בן אוני" ל"בנימין".
וכעת זורנברג מגיעה ל"מי השילוח". "המי השילוח" מזהה ביעקב נטייה שניכרת בער, נכדו ובנו של יהודה, נטייה להישמר מסטייה מ"שכל בהיר"...נטייה שהיא בסופו של דבר "דרך ללא מוצא". כדי לייצור, להוליד, יש לוותר על האחיזה הזאת בסוג של וודאות, שאינה תואמת את המציאות ה"פרועה".
"ואני בבואי מפדן, מתה עלי רחל", בערוב ימיו, יעקב מקבל על עצמו, אחריות כלשהי, על רחל.
זורנברג חושפת בפנינו פינות דחוקות שבתודעה שלנו -  מציעה לנו להביט בנמר שקופץ בפתאומיות מתוכנו ועומד בתוך האור (מילוש).
הקב"ה, כפי הנראה, אינו מעוניין, לפי ה"בית יעקב" בעולם שבו שולט ה"שכל הבהיר". אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו, שלושה מצבים בהם מסתלק ה"שכל הבהיר"...
השיחה מסתיימת בכך שזורנברג מדברת על שירתה הקצרה של שרח בת אשר שמחברת בין פרגמנטים שלכאורה אינם קשורים "יוסף במצריים נולדו לו על הברכיים מנשה ואפריים" - בניסיון ליצור קוהרנטיות במציאות שאינה מצטיינת בקוהרנטיות  - ב"שכל בהיר".
הפסדה של הפועל באר שבע - הוא דבר ברור, חד וברור.
העולם הפנימי שלנו - ובכלל העולם הסובב אותנו - תטען זורנברג הוא הרבה פחות ברור. אמנם, עולם הספורט מלא אתגרים - עולמם של הספורטאים  - להבדיל אולי מן העולם של האוהדים שהם ביציעים - וב"אתגרות" הזאת טמונה כפי הנראה נקודת מפגש בין עולמות שונים, עולמה של מדינת ישראל השואפת בכל ליבה לנורמליות, עולמו של ישראל השואף למלא את ייעודו בעולם, והעולם של כל אחד ואחד מאתנו הנע ונד בתוך העולמות השונים בהם מוצא עצמו או עצמה.

שבת שלום ומועדים לשמחה
     ג'ף

* וראו הרצאה מרתקת של פרופ' משה אידל, שמעמידה את היהדות על שלושה ספרים שעוסקים בשלוש שאלות - המה, האיך והלמה -  במסגרת של אותו הפורום  - "אשכולות" כאשר נושא השיחה הוא "מוסיקה וקבלה" :



יום שלישי, 15 באפריל 2014

מהמבוא והלאה (5)


בניסיון לפענח את שתי המטפורות שזורנברג מדברת עליהם במבוא - התהום והר הגעש - הגעתי לאמילי דיקינסון בעקבות זורנברג שם, וקפצתי לפרק הראשון בספר שעוסק באדם הראשון ובאדם השני - הפרוטוטייפ proptotype לכולנו;
הקיצור להלן משפט אחד מאחת הפסקאות של זורנברג מתוך הפרק הראשון:

"בהיכנסו בדברים עם אלוהים, אדם פוגש בראשונה בזרמים נוגדים לא מודעים - אורחים לא-קרואים המסבכים את תחושת העצמי והזמן שלו." (עמ'  57)

"In entering into dialogue with God, I suggest, Adam first engages with unconscious crosscurrents, alien guests that complicate his sense of self and time." (p.21)

מיליון שאלות עולות מתוך הקריאה בזורנברג. השאלה כאן היא זו:
האם בדברה על "אורחים לא-קרואים", היו בתודעתה של זורנברג השורות משירו של צ'סלוב מילוש  ? ars poetica

The purpose of poetry is to remind us 
how difficult it is to remain just one person, 
for our house is open, there are no keys in the doors, 
and invisible guests come in and out at will. 


הערות עורך:
ההדגשות ליל  הן שלי
מספרי העמודים הם מהספרים

יום שני, 14 באפריל 2014

אלו דברים בפסח


טוב
אחר בעיות שונות , לרבות בעיות ססמה בלתי ברורות, אנחנו כאן - לפני פסח.
אחרי מות, אחרי מותו של פיני.
מוות שעוד לא נתפס, כבר במוצ"ש היתה הלוויה, דיבורים - "לא הספדים" (בגלל חודש ניסן) - אוהל מהיר; גבורה של פיני ז"ל ושל משפחתו, שעוד תשמש מופת.
זורנברג, הירש, (לשם שינוי) רש"ר הירש על תהילים, על הכוונת.
פסח שמח וכשר למי שקורא את זה. 

יום שישי, 11 באפריל 2014

אלו דברים לשבת הגדול - פרשת אחרי מות תשע"ד


שיר בקובץ "על גדת הנהר" מאת צ'סלוב מילוש, בתרגומו של דוד וינפלד, בהוצאת הקיבוץ  המאוחר.
השיר הוא של ונג-צ'ין (835-736), והוא בעמ'  89 לקובץ

ארץ הדרום

בארץ הדרום המון ציפורים שרות.
למחצית הערים שם אין חומות מגן.
בשוקי הכפרים מתגוררים שבטי פרא.
לכפרים שבהר שמות של נהרות.
מן החולות הלחים עולים ערפילי רעל.
אישים מוזרים מנצנצים בגשם הלילי,
ורק קונה הפנינים הבודד חולף כאן
כמדי שנה, בנדודיו אל הים הדרומי.

שבת שלום
    ג'ף

יום רביעי, 9 באפריל 2014

מבוא 4


"'תהום אל תהום קורא' (תהילים מב 8). התקשורת מתקיימת בין מעמקים, תהומות , קולות מים רבים."
תהום והר געש
"יחד, המטפורות הללו," אומרת זורנברג, "מבטאות את מורכבות חיי הלא-מודע האנושי, הכוח התת-קרקעי שדוחק כנגד הקליפה הדקיקה, המתעתעת, של מעטה הארץ."

שוב - איני יכול או רוצה להימנע מהשוואת התרגומים. מצד אחד , כפי שמציינת זורנברג במקור האנגלי - לא ניתן להעביר במילים את עומקות ,צלילי ומשמעויות המילה "תהום".
מצד שני "מעטה הארץ" לא מתקרב לצערי ל"קריספיות" של the earth's crust
כשם שבעברית כשמדברים על "קליפה" אבדה המשמעות שבאנגלית של eggshell ומנגד מתווסף המטען הכבד  עתיק היומין
של קליפות כאלו ואחרות.

יום שבת, 5 באפריל 2014

לילה תהום וזרות [מבוא (3)]

מסתבר ששירה אכן מחלחלת בתת מודע ועולה מדי פעם, פורצת מאחורי הקלעים.
זה מה שקרה הלילה עם קטע שיר משירו של ייטס "אדם וההד"
"מה אנחנו יודעים , מלבד זאת שאנו פונים
 אחד מול פני השני, במקום הזה ?"
(התרגום שלי)
מסתבר שיש הגיון פנימי בלקרוא את החלק הזה במבוא דווקא הלילה.
הגיון אכן - שמתחת לפני השטח, מבצבץ, כמו דברי השיר...
ייטס וודאי הכיר את ההומיה שזורנברג מדברת עליה.
ואכן מקור הדברים הוא בעברית הנפלאה של ראשיתה של בראשית
ב"תהו ובהו" של התהום הקדמון.
מסתבר כי אכן יש איזו זרות - אחרות - בתוכנו
"מה אנחנו יודעים ?"
ומילוש ב"ארס פואטיקה ?"
And yet the world is different from what it seems to be 
and we are other than how we see ourselves in our ravings. 
"ואמנם העולם הוא שונה ממה שהוא נראה
ואנחנו אחרים מדימויינו בעיני עצמנו בשגעונינו"
לילה תהום ואחרות
זר לא יבין זאת ?
מסתבר כי הבנה תהומית צומחת מתוך היכרות 
עם זרות, יסודית, בסיסית, עלומה.
ומסתבר - כי ישנם דברים, שהבהירות לגבם 
היא מהם והלאה.
חיים ש. צריך לקרוא את הדברים הללו.
.

יום חמישי, 3 באפריל 2014

עוד מהמבוא לתהום אל תהום (2)

הערה: כל ההדגשות להלן - הן שלי אלא אם צוין אחרת -ג'ף

לא התכוונתי ברשימות קצרות אלו לעסוק בהשוואת התרגום למקור. הכוונה היא לנסות באמצעות הקריאה הדו-לשונית, העיון הבו זמני במקור שבאנגלית ובתרגום לעברית - לנסות "לפצח" את "זורנברג" וקצת לרדת לחקר רעיונותיה. "תבשיל צדדי" יהיה כפי הנראה העיסוק בהשוואת תרגומים.

למשל במשפט הבא אחר הפסקה מהרשימה הראשונה בנושא זה, כתוב בעברית:

"בכל מפגש חי רב בהרבה התוכן הנסתר העובר בין הצדדים, על המסר הגלוי המתקיים בתחום המודע."

המקור באנגלית הוא כך:

In any vital encounter, much more is being transacted than lies within the field of consciousness.

"בכל מפגש חי" הוא "רחב" יותר מאשר in any vital encounter הן בגלל "בכל" שהוא אמור להיות באנגלית every והן בגלל ה"חי" שבאנגלית מתרגם לliving. 

ואילו זורנברג מדברת על vital שזה חיוני - היה צריך להיות אם כן לטעמי : בכל מפגש חיוני או ויטאלי או "בכל מפגש שיש בו חיוניות" (שזה מסורבל).

גם לגבי המשך המשפט יש הבדלים בנואנסים אבל אכמ"ל.

זורנברג אומרת לנו ש :בכל מפגש בין בני אדם שיש בו חיות - או חיוניות  - קורה שם הרבה יותר ממה שניכר לעין על פני השטח - או בתחום המודע.