רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום ראשון, 26 ביוני 2016

Bus line no. 59*


Bus no. 59 will take you from Beer Sheva to Yerucham and back again; and to other places as well. Up until now the line has been exclusively in Hebrew. Suggestions have been received, calling for line 59 to branch out...and the Board has decided to give it a try...



* In Hebrew the line is no. 58. For various reasons in English the line will be called no. 59.

יום שישי, 24 ביוני 2016

אלו דברים לשבת פרשת שלח לך תשע"ו


מאז שהתחלתי לעיין בספרה של אביבה גוטלייב זורנברג על  "במדבר", ספר שיצא לאור אשתקד, תקופת בני ישראל במדבר מצטיירת בעיני כתקופה הרבה הרבה יותר קשה ממה שהעלתי על דעתי. הנכון הוא גם, שעד צאת הספר הזה, לא ממש עיינתי לעומק בספר במדבר.
על כל פנים, מהלכיה של זורנברג כשלעצמם גם הם דורשים עיון, ולצערי אין סיכוי שאצליח להביא כאן, באופן שמתקרב לממצה, מדבריה.
בדיון על בעיית "זעמו של קב"ה" ("מידת הדין") בפרק הששי לספר, שעוסק, בין השאר, בקשר שבין משה רבינו לבין איוב, מתייחסת זורנברג לאחת מדרשותיו של הרב מרדכי יוסף מאיזביצא ה"מי השילוח".
הדרשה היא על הפסוק הפותח לפרשת אמור בספר בויקרא אמר אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו.
אומר המי השילוח:

כהן נקרא העובד ה' ורואה כי כל המעשים הנעשים בעולם אינם במקרה רק בהשגחה מאת ה' יתברך, ויודע כי רצון הש"י הוא רק להיטב לבריות. ולאדם כזה יוכל לבוא תרעומות כי יראה איזה מעשה ממידות דינו של הקב"ה. כי האדם שנגמר בדעתו כי העולם מקרה הוא, לא יכול לבוא כ"כ לידי תרעומות כאשר יראה דבר הנהגה נגד רצונו כי יאמר מקרה הוא. אך האדם היודע כי הכל נעשה בידי שמיים לזה יוכל לבוא תרעומות. וע"ז מזהיר הקב"ה לכהנים היינו לעובדי ה', לנפש לא יטמא בעמיו, היינו שלא יהיה להם תרעומות על מידות דינו של הקב"ה כי טמא לנפש היינו תרעומות על הקב"ה. כי עיקר תרעומות המצוי בעולם נגד מידות הדין, הוא על ההפסד וההעדר הנמצא בעולם, כמבואר בזוהר הקדוש. אמור אל הכהנים ואמרת היא בלחישה [זוהר ויקרא פ"ח:] היינו ללחוש לעובדי ה' שלא יהיה להם תרעומות גם על מידות הדין, כי תמיד כוונת הש"י אך להיטיב, אף שינה במידות הדין גם אז בעומק להיטיב."
זורנברג:

In this passage, the problem of religious existential resentment appears in all its complexity. Serving God does not cushion one against the whips and scorns of time. On the contrary: the pious sufferer reacts to tragic experience with a peculiarly personal resentment against the personal God...

However, the therapeutic point of this teaching is in its final emphasis on the whisper. The only possible address to the sufferer is through the medium of a whisper; the muted voice that may penetrate all resistances. To preach God's hidden benevolence to the victim of His destruction is to risk exacerbating the victim's anger. Too strident an address turns such a message into dogma. The whisper, that the listener can hear only by coming close, by bending his ear to shy meanings, allows the sufferer the authority of his own experience, even while it offers an intimate deflection of that experience. 

Avivah Gottlieb Zornberg, Bewilderments Reflections on the Book of Numbers, Schocken Books, p. 166

הדברים צריכים עיון וכן תרגום. בלי נדר, אם יהיה זמן, בהמשך היום, אוסיף התרגום לטקסט בבלוג.  העיון על כל אחד מאתנו בנפרד.

שבת שלום
    ג'ף



יום שישי, 17 ביוני 2016

יום חמישי, 16 ביוני 2016

אלו דברים לשבת פרשת בהעלותך תשע"ו


כשעיינתי בדברים של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ על הפרשה, ( בספרו "חיי עולם" ), הופתעתי לגלות שיש קשר ישיר בינם לבין הצעדה של מיכאל ביטון ושאר האנשים הנאבקים על צדק חלוקתי לילדי ישראל.
הדברים הם לא פחות ממופלאים.
מצד אחד, מבקש אני להפנות אתכם לספר, שהוא אחד הספרים שהם באמת "חובה שיהיה בכל בית" על מנת שתעיינו בעצמכם בדברים שם.
מצד שני,  אני למד מדברי הרב עדין, שאם אעשה כן אנהג בניגוד להוראתו של משה בפרשתנו, כפי שהיא מפורשת על ידי הרב שטיינזלץ.
הנקודה נוגעת, כאמור בדיוק, בשאלה של החלוקה הדיפרנציאלית של תקציבי החינוך במדינת ישראל; ביחס של השלטון ל"קרובים לצלחת" מחד גיסא לבין הפריפריה מאידך גיסא.
אלדד ומידד מתנבאים במחנה "ללא רישיון" כדברי הרב עדין. יהושע מלין על כך בפני משה ואומר "כלאם". תגובתו של משה היא: "המקנא אתה לי ?" ובהמשך : "מי ייתן כל עם ה' נביאים כי ייתן ה' את רוחו עליהם" .
"מי ייתן כל עם ה' נביאים כי ייתן ה' את רוחו עליהם".

אומר הרב עדין :
"זוהי בעצם שאלה לגבי לימוד תורה, לגבי יראת שמים, ולגבי הרבה דברים אחרים: האם אפשר, והאם צריך, לנסות לסגור את הדברים אצל מספר מצומצם של אנשים ששייכים לעניין ? האם להיות מן המכַנסים או מן המפזרים ? האם כאשר אני מחזיק בידי תורה, יראה, חכמה, דעת - אני צריך לפזר אותה ? האם עדיף לשמור אותה בתוכי, 'יהיו לך לבדך' או 'לזרים איתך' (משלי ה,יז) ?
זו בעצם שאלה כללית לגבי מהות ישראל. אם רק מי שראוי ילך ויעשה דבר, רק מי שראוי יכנס לפני ולפנים, ומי שאינו ראוי ישב בחוץ - או שכל אחד יבוא ויטול. ואני מעמיד," אומר הרב עדין, "את הדבר במחלוקתם של משה ויהושע, שנמשכת הלאה במשך הדורות. במובן מסוים, זו היתה גם מחלוקת בית הלל ובית שמאי (אבות דרבי נתן ג) , האם ללמד תורה לעניים או לעשירים. לפני זמנו של הלל היה מנהג, שאדם לא היה נכנס לבית המדרש אלא אם הוא משלם דמי כניסה - לא כל מי שרוצה לבא נותנים לו רשות להיכנס, אדם צריך לפחות להראות את הרצינות שלו על ידי זה שהוא מוכן לשלם. ושיטתו של הלל היא לפתוח את ספסלי בית המדרש, ומי שרוצה ללמוד יבא וילמד.".
ובהמשך הדברים:
"השאלה שמעמיד משה היא מה אני רוצה מכל אחד ואחד מישראל ? מה אני דורש ממנו ? מה אני מקווה שהוא יעשה ? כעין גישתו של משה  יש בירמיהו (לא,לג) 'ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם' וגם בתיאור האידילי שלנו, על העתיד לקרות באחרית הימים: 'כי מלאה הארץ דעת את ה' כמים לים מכסים' (ישעיה יא, ט)."*
אין ה"קטעים הנבחרים" דלעיל ממצים את הדברים ומומלץ לעיין בספר עצמו. ואידך זיל גמור.

שבת שלום
   ג'ף

* כל הציטוטים הם מספרו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ - חיי עולם, הוצאת מגיד ושפע, עמ'315 - 316, 319


יום חמישי, 9 ביוני 2016

אלו דברים לשבת פרשת נשא ולחג שבועות תשע"ו



לצד כמה טעויות שעשיתי בתקופה האחרונה, עשיתי גם כמה דברים נכונים.
זוהי דרכו של עולם.
פעם יכולת לסמוך על "דרכו של עולם".
לאחרונה נדמה שדברים השתנו.
תוך כדי...מעניין, אחד השירים של דילן מהשנים האחרונות נקרא Things have changed. עוד אחד נקרא World gone wrong.
התת- מודע שברקע, וסימן להשפעתו של בוב...
אגב "דרכו של עולם", אני מבקש להביא כאן שני טקסטים של השל, לכבוד שבת ולכבוד חג מתן תורה. תחילה אביא את הטקסט לכבוד שבועות, ולאחריו הטקסט "לכבוד שבת".

לכבוד חג מתן תורה

מדובר בפסקה הפותחת לחלק השני של ספרו של השל "אלוהים מבקש את האדם",כותרתו של  החלק השני היא "התגלות", כותרת הפרק הראשון בחלק זה ( פרק 17 לספר ) היא "רעיון ההתגלות", וכותרת הפסקה הפותחת לפרק זה היא: " האדם עם תורה".

"למן היום שהזדעזנו מקולו של ה' בהר סיני איננו מה שהיינו קודם לכן; הנסיגה לתקופת טרום מעמד הר סיני חסומה בפנינו לנצח. אכן נפל דבר חסר תקדים. אלוהים גילה לנו את שמו, ואנו נקראים על שמו. 'ורָאו על עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך' (דב' כח 10). שני שמות ליהודי בעברית: הוא יכול להיקרא יהודי, מילה ששלוש אותיותיה הראשונות כאותיות השם המפורש, והוא יכול להיקרא ישראל, מילה המסתיימת ב'אל'.
אם דתות אחרות מאופיינות בקשר שבין האדם לאלוהים, הרי שהיהדות מאופיינת  בקשר שבין האדם עם התורה לבין אלוהים. היהודי לעולם אינו עומד לבדו מול אלוהים; התורה תמיד עמו. יהודי שאין תורה עמו אבד עליו כלח.
התורה אינה חכמתו של עם ישראל, אלא גורלו. היא אינה ספרותנו, כי אם מהותנו. התורה התהוותה לא על דרך העיון או על דרך ההשראה השירית, אלא על דרך הנבואה וההתגלות.
קל לומר 'נבואה' או 'התגלות'. אך האם אנו חשים בלבנו את שאומרות שפתותינו ? האם אנו מבינים את המשמעות של המילים הללו ? כאשר אנו מדברים על נבואה או על התגלות, האם אנו מתייחסים לוודאות או להזיה, לרעיון או לעובדה, למיתוס או למסתורין ? האירע אי פעם שאלוהים גילה את רצונו למספר אנשים לטובת האנושות כולה ?" 
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, (להלן: "אלוהים מבקש" )הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 135

לכבוד שבת

מדובר בפסקה הפותחת לספר "אלוהים מבקש". כותרת חלק א לספר היא "אלוהים". כותרת הפרק הראשון לספר היא: "הבנה עצמית ביהדות" וכותרת הפסקה הראשונה לפרק הפותח שבספר היא:"לגלות את השאלות מחדש".
אומר השל: 

נהוג להאשים את המדע החילוני ואת הפילוסופיה האנטי-דתית בדחיקת רגליה של הדת מן החברה המודרנית ובהעמת זוהרה. נכון יותר להאשים את הדת עצמה בתבוסותיה. הדת שקעה לא משום שהופרכה, אלא משום שהפכה לבלתי רלוונטית, משעממת, מעיקה ותפלה. כאשר עיקרי דת תופסים לגמרי את מקומה של האמונה, כאשר מצוות אנשים מלומדה באה במקום עבודת אלוהים וכאשר ההרגל תופס את מקום האהבה, כשמתעלמים מן המשבר של ימינו בגין תפארתם של ימים עברו, כשהאמונה היא דבר העובר בירושה ולא מעיין מים חיים, וכאשר הדת מדברת רק בשמה של סמכות ולא בשם החסד - אזי המסר שלה הופך לחסר משמעות."
 שם, עמ' 3 

שבת שלום וחג שמח

      ג'ף

יום רביעי, 8 ביוני 2016

יום שישי, 3 ביוני 2016