רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

אלו דברים לשבת פרשת ניצבים - וילך תשע"ד


ראשית, אני מודה ליוצרי הקליפ שלהלן, ל Vintage Entertainment Limited 2012 ולעורך הסרטון דן פיקעל שבאמצעותם, ניתן לשמוע את השיר של דילן שהוא במרכזו של אלו דברים לעת הזאת, עת של חשבון נפש ותשובה.

שנית, הפרשנות המוצעת לשיר בקליפ, היא פרשנות אחת, מבין פרשנויות שונות מיני רבות האפשריות.

על פניו השיר מופנה לאחת ה"אקסיות" של דילן.

מזה זמן, אני מבכר להבין את השיר הזה - כפנייה של הדובר בשיר, אל עצמו.

תנא דמסייע לפרשנות הזאת אני מוצא בדברי פרופ' שלום רוזנברג  במדורו שב"מקור ראשון", על פרשת השבוע שעבר. טרם מצאתי את הלינק לדברים אלו, ומכיוון שאני מבקש כאן לקצר, לא אביא מתוכם. מי שימצא לפניי, מוזמן לשתף אותי ואת שאר הקוראים במידע הזה. (תודה למני ששלח לי הלינק למאמר - להלן ליד ה*)

על כל פנים הנה השיר

Don't Think Twice It's Alright [Bob Dylan 1962] from Dan Pick on Vimeo.

שבת שלום
      ג'ף

*http://musaf-shabbat.com/2014/09/12/%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92/

יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

the essential phil ochs

אלו דברים לשבת פרשת כי תבוא תשע"ד


מקורות לעיון עצמי


"Advertising signs that con you
Into thinking you’re the one
That can do what’s never been done
That can win what’s never been won
Meantime life outside goes on
All around you."

- Bob Dylan, "It's  Alright, Ma (I'm Only Bleeding)"

"שלטי חוצות אותך מרמים
להאמין שאתה הוא האחד 
שיכול לעשות את הבלתי אפשרי
שיכול לגבור על הבלתי מנוצח
בינתיים החיים ממשיכים לזרום
מסביבך."
 - בוב דילן , הכל בסדר אמא ( אני רק מדמם) 
-------

"נהוג להאשים את המדע החילוני ואת הפילוספיה האנטי דתית בדחיקת רגליה של הדת מן החברה המודרנית ובהעמת זוהרה. נכון יותר להאשים את הדת עצמה בתבוסותיה. הדת שקעה לא משום שהופרכה, אלא משום שהפכה לבלתי רלוונטית, משעממת, מעיקה ותפלה. כאשר עיקרי דת תופסים לגמרי את מקומה של האמונה, כאשר מצוות אנשים מלומדה באה במקום עבודת א-לוהים וכאשר ההרגל תופס את מקום האהבה, כשמתעלמים מן המשבר של ימינו בגין תפארתם של ימים עברו, כשהאמונה היא דבר העובר בירושה ולא מעיין מים חיים, וכאשר הדת מדברת רק בשמה של סמכות ולא בשם החסד - אזי המסר שלה הופך לחסר משמעות."

א.י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 3

-------

"בעיית הכֵּנוּת של התשובה, כמו גם הכנות הדתית בכלל, הטרידה רבות את החסידים. בעייתו של ר' נחמן איננה רק שאלת הכנות, אלא אף בעיית הרוחניות; האם התשובה כאקט דתי עשוייה להביא למצב ספיריטואלי גבוה ומלא השראה ודביקות, והאם בכלל מסוגל האדם לחיות במצב כזה ? ר' נחמן מתחבט בפער שבין המעשה הדתי, שלא פעם הופך לאקט בנאלי, למצות אנשים מלומדה, לבין שאיפתו למלאוּת של הוייה. שאלה זו עולה לא פעם בעולמנו כשאלת היחס בין הדת כמימסד לבין הדתיות  (ריליגיוזיות)." 

הרב שג"ר, "שובי נפשי, חסד או חירות קובץ פרקי תשובה", הוצאת ישיבת שיח- יצחק עמ' 13

-------
"תשובה מדויקת
....
....
....

  **
וגם כלפי תכונות רעות,
או עניינים שליליים, 
צריך לבחון
מהו מעט הטוב
שמסתתר בתוכם,
ואותו לחזק ולטפח.
רק כך התשובה תהיה
לא רק כוח שולל,
 אלא כוח מחיה,
שמפתח את כל תחומי החיים.
כוחה יוכל להיות
כל כך  גדול,
עד שאפילו מן החטאים
היא תוכל 'להרוויח'
יכולות ואוצרות חיים."

(על פי אורות התשובה ט, ה)
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
מתוך פסקה שכותרתה "תשובה מדויקת" בקובץ בעריכת דב אינולד שנקרא
 "ניצוצות הארות עצות ותובנות על פי משנתו של הראי"ה קוק"
משכל -ידיעות אחרונות ספרי חמד - והוצאת ראש יהודי עמ' 284-283


ואידך זיל גמור
שבת שלום
    ג'ף



יום חמישי, 4 בספטמבר 2014

טיוטת אלו דברים לשבת פרשת כי תצא תשע"ד


מתוך המבוכה  - שהגעתי לסוף השבוע , וטרם היה בי ( בתודעתי )  צל צלו של מושג על מה אני הולך לכתוב באלו דברים לשבת הקרובה, עיינתי בשני ספרים.
הספר האחד, קובץ שיחות של הרב עמיטל זצ"ל לימים הנוראים  "עת רצון". הספר השני ספרו שליבדל"א אסא כשר   "יהדות ואלילות".
אחר העיון נזכרתי כי  בעבר למדתי בפועל  אצל שני האישים הללו, שמעתי שעורים  מפי שני המורים הללו. כשלמדתי בבר אילן לקחתי קורס שהעביר אסא כשר. אחר הלימודים בבר אלילן ביליתי כשלוש שנים בישיבת הר עציון שהרב עמיטל עמד אז בראשה לצידו של הרב ליכטנשטיין יבדל"א.
תוך כדי העיון הכה בי השוני הגדול - ואוסיף כאן השוני הגדול לכאורה -  בין שיטותיהם של שני המורים הללו.
אנסה להדגים את השוני הזה על ידי הבאת מובאה קצרה מדברי כל אחד מהם:
אומר הרב עמיטל ב...:
"הייעוד הגדול של  ראש השנה הוא לחזור לפשטות, לגעייה הטבעית , לפעייתו של התינוק קודם שנסתבך האדם בהמון החיים ושאונם."
אומר פרופ' כשר:
"המחווה המהותית של התפילה היא מחווה של התנמכות, שהיא היפוכה של התנשאות: ממחווה של התנערות  מכל מראית- עין של עליונות, מחווה של התרחקות מכל יומרה של מעמד עליון, מחווה של התנגדות לאלילות עצמית , לאפשרות שאדם יעבוד את עצמו."
עלה בדעתי כעת, שייתכן וחלק מההבדל בשיטות שני המורים הללו נעוץ בהבדל שבין ה"חסידים" ל"מתנגדים". לא נרחיב בכך כעת, כי אני רוצה להתמקד כאן לא על השוני אלא על המשותף שבין שיטות השניים,
סימן מפורש  למשותף בדרכי השניים מצאתי בהמשך דבריו של הרב עמיטל שם.
אומר  הרב עמיטל  לקראת סיום המאמר :
"כבני תורה , הרי מחזיקים אנו ב'סם החיים' חיים לעולם כולו - זהו המפתח לאותה פשטות, המתעלה מעל לסיבוכים. אחד מתפקידנו המרכזיים הוא להנחיל זאת לרבים"
דבריו של הרב עמיטל בדרשה זו כוונו לבני הישיבה.
דברי אסא כשר באלילות ויהדות מופנים במכוון ובמפורש לשני קהלים. כדבריו בפתח הדבר לספר:
"בבואי להציע פרשנות חדשה לדת היהודית  כפי שהיא מתגלה לנו במסורות שלה לקחתי על עצמי להציג אותה כמות שהיא בעיניי, מתאימה גם לנקודת המבט של הקורא הדתי וגם לנקודת המבט של הקורא החופשי."
הדברים של השניים מתכתבים  - ככל הנראה בלי משים - אחד עם השני בין השאר בהתייחסות ל"סם החיים". הרב עמיטל פונה לקהל שומעיו ואומר אנחנו מחזיקים סם החיים.
בפרק הראשון לספרו " ספר קטן על משמעות החיים " מביא פרופ כשר את המדרש שבויקרא רבה שבו מסופר על הרוכל  המחזר בעיירות  הסמוכות לציפורי; רוכל ש"בא והולך חוזר ובא וחוזר והולך והיה מכריז ואומר : מי רוצה לקנות סם חיים"
אפשר לחשוב שאותו סם החיים הוא איזה ויטמין או תמהיל כימי כזה או אחר כמו פרופוליס שאדם נוטל אותו ובכך זוכה לאריכות ימים. אסא כשר לא חושב כך , הרב עמיטל לא חשב כך וחז"ל לא הורו כך. לא אצביע כאן על עיקרו או על אופיו של סם  החיים אותו הציע אותו הרוכל - לשם כך תוכלו לעיין במקורות השונים דלעיל.
השבוע הלך לעולמו ר' שלמה מרכוס והוא בן 103. במשך למעלה משני עשורים כל ערב שבת אחר תפילת השבת היו מתכנסים חבורה של חבר'ה בבית אצל שלמה  לשיחה  קצרה או ארוכה לפי עונות השנה ואורך הימים, בדרכם הביתה לסעודת השבת ; השיחה היתה נסובה על עניני דיומא  ועל ענינים שברומו של עולם .השתדלנו לגוון ולצד הנטייה להתעמקות היו  מטובלים הדברים דמי פעם במילי דבדיחותא  כיאה לכל מפגש של חברים.. מסורת זו היתה חשובה מאד בעיניו של שלמה ובשנים האחרונות הקפיד להזכיר זאת כמעט בכל פעם.
ר' שמחה בונם הציע כי ראוי לו לכל אדם לאמץ לו מורה מבין החיים  ומורה מבין אלו השוהים בעולם האמת. שלמה מרכוס מורנו עבר השבוע השבוע מתפקיד של מורה מבין  החיים למורה מן עולם האמת. הוא ימשיך להיות לנו - למשפחתו כמו גם לחבריו ולתלמידיו הרבים  - מורה לחיים.
יהי  זכרו ברוך

שבת שלום


יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

עיון במורשתו של וודי ג'אטרי




וראו
http://www.ushistoryscene.com/uncategorized/woodyguthrie/

http://blogcritics.org/this-machine-kills-fascists/

חזקה על מי שצריך שימצא את הדרך לתרגם הדברים לעיל ואם יש צורך, אני לרשותכם. אגב מדובר בעניינים מורכבים.


ג'ף

יום חמישי, 28 באוגוסט 2014

אלו דברים לשבת פרשת שופטים תשע"ד


אלו דברים לשבת פרשת שופטים תשע"ד

דרכו של עולם היא שבמפגש בין הפרט לממסד המשפטי פוגש האדם תחילה את השוטר ורק לאחר מכן את השופט.
מדוע אם כן הקדימה התורה בתחילת פרשתנו את השופטים לשוטרים ?
ללמדנו שלעולם, מן הבחינה המהותית, קודמת הכרעת הדין לאכיפת הדין. מכאן ניתן  להסיק מסקנות רחבות יותר:  שנכון ששיקולים של מהות יגברו על שיקולים של פרוצדורה; שעניינים של  פנימיות יגברו על עניינים של חיצוניות; שה"רוח" תגבר על ה"חומר".

שבת שלום
    ג'ף

נ.ב  - מקורות לעיון עצמי

אני מבקש להפנות כאן לכמה טקסטים שהעסיקו אותי השבוע וממשיכים להעסיק אותי. חלק מהטקסטים נוגעים לפרשה, חלק נוגע למלאכת השיפוט, וחלק נוגע לעובדה שאני סבא שאוהב סיפורים מבית היוצר של דר' סוס, ועשיתי השבוע בייבי סיטר לנכדים. כדי לא להכביד, מי שירצה לעיין באותם הטקסטים, יוכל לגשת אליהם באמצעות הלינקים להלן בבלוג או בדרכים אחרות כאוות נפשכם.

הטקסט הראשון נוגע למלאכת השיפוט. מדובר בחלק מפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס

בג"צ 5853/07 אמונה ואח' ראש ממשלת ישראל ואח'. מדובר בפסק דין שבו , הוחלט, ברוב דעות, שלא לפסול את בחירתו של חיים רמון,לכהונת שר בממשלתו של אהוד אולמרט בשנת 2007, חרף הרשעתו של רמון בעבירה של מעשה מגונה ללא הסכמההטקסט הזה הוא מרתק בעיני מסיבות שלא כאן המקום להרחיב עליהן, ואני ער לכך שלא כל קוראיי יהיו שותפים לדעתי זו. אך לסבר את האוזן אביא כאן מדבריו של השופט גרוניס בסוף פסק דינו, והמעוניינים יוכלו להמשיך הלאה ללינק ועוד ועוד בבחינת ואידך זיל גמור. אומר השופט גרוניס בסוף פסק הדין שלו:

"חובה עלינו להפריד בין דעתנו כאזרחים לבין מחשבתנו כשופטים. אין בהכרח זהות בין משפט הציבור למשפט השופטים. טוב וראוי שכך."         
וראו עוד ב   http://eludevarim.blogspot.co.il/2014/08/585307.html

הטקסט השני הוא קטע מדבריו של ה"מי השילוח" על הפרשה.
בין השאר, אומר ה"מי השילוח" בקטע המובא בלינק להלן "כי אין אדם עומד על [דיקדוקי הדין ] אלא אם כן נכשל בהם, כי  להבין בחכמה, האמת בהמשפט צריך להיות נקי בארבעה יסודות שבאדם."
ראו http://eludevarim.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_38.html

הטקסט השלישי הוא מדברי ישיעהו ליבוביץ על הפרשה ב"הערות לפרשיות השבוע, הוצאת אקדמון, עמ' 123 ונביא מדבריו כאן:

" יש תביעות הלכתיות שיש טעם בהצגתן (ואין - צריך לומר במאמץ להגשימן) רק במסגרת של חברה אשר - כגוף - מכירה בתוקף ההלכה. אם היא איננה מכירה בכך, העמידה על פרטים מסויימים בהלכה הופכת לחוכא ואטלולא. בחברה שמרובים בה המרצחים אין טעם בעגלה ערופה, ובחברה שבה רבים המנאפים אין טעם במים המרים. בחברה ובמדינה שאינן מושתתות על הכרה בחיוב קיום התורה אין טעם לדון בחוקים מסויימים של המדינה ולבדוק אם הם תואמים את ההלכה. הכוונת המחשבה והמעשה דווקא לפרטים אלה, הדרישה שהללו יקוימו בהתאם להלכה, וזאת במסגרתן של חברה ומדינה שעם אי-התאמתן לתורה ולהלכה משלימים - דבר זה הופך לקריקטורה את המאבק למען התורה והמצוות."

והטקסט הרביעי הוא ספרו המופלא של פי די איסטמן Go Dog Go 
וראו http://eludevarim.blogspot.co.il/2014/08/go-dog-go.html

      

Go Dog Go