לפני כשנה, כמדומני, כתבתי כאן שאני מבקש להתרכז בעיונים ב"אלו דברים" בשנה הקרובה, בשאלת האמונה. עמדתי בעניין הזה באופן חלקי בלבד אך אני מוצא שהרצון הזה בעינו עומד. כשמגיעים ל"תשובת השנה", במובן של שיבה לנקודת התחלה חדשה (ראו "על התשובה" לרב סולובייצ'יק עמ' 58 - 59 להלן) יש בזה גם נחמה, גם תמיהה וגם תקווה.
"מן הון להון", בדקתי כעת ב"גיליונות עבר" של "אלו דבר" במטרה למצוא האם הבאתי פעם את דבריו של הרב סולובייצ'יק על "מהי לשון 'תשובה' ?". לא מצאתי, אך כדרכו של עולם מצאתי דברים אחרים.
ועל כן, החלטתי להביא כאן, פסקה שפרסמתי ב"אלו דברים לר"ח אלול" לפני כשנתיים, ולאחריה - מדברי הרב סולובייצ'יק הנ"ל
"על שדים ועל אמונות ודעות
ישנה דעה בקרב ציבור לא זניח בעם היהודי - שקיים הבדל מהותי בין יהודי לגוי. כאחד שאישיותו עוצבה בארה"ב כיהודי אמריקאי לא אורתודקסי - הדעה הזאת זרה לי עד מאד. איני מתכוון לומר שדעה זו מאפיינת את האורתודוקסיה היהודית בכללותה, אם כי ניתן לומר שמדובר בדעה רווחת מאד במקומותינו "במגזרים" כאלו ואחרים. שמעתי השבוע את הדעה הזאת מפי קולגה לעבודה ונזכרתי בסיפור הבא שמיוחס לרבי מקוצק.
"בעניין דעת הרמב"ם שכתב כי אין מצויים שדים, והלא בגמרא נמצא הרבה על כך, אמר הרבי מקוצק:אמנם מקודם היו, אך אחרי שפסק הרמב"ם כי אינם מצויים, גם בשמים פסקו כך. ולכן עכשיו אינם."
מתוך ספר הליקוטים של פנחס שדה על אמרות, תורות וסיפורי חיים של רבי מנחם מנדל מקוצק, "איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה", הוצאת שוקן, עמ' 139
אני מייחל לפוסק שיבוא היום ויפסוק בענין האמונה הנ"ל כפי שפסק הרמב"ם בענין האמונה בשדים, כמו גם לקוצקר של ימינו, שיקבע שבעקבות אותה הפסיקה - שאבד הקלח על אמונה זו בייחוד מטה-פיזי של היהודי על פני בני אדם אחרים."
"מהי לשון 'תשובה' ?", שואל הרב סולובייצ'יק וממשיך שם, "מה משמעותה האטימולוגית המדויקת של 'תשובה' ? בתנ"ך אנו מוצאים את המלה 'תשובה' רק במובן אחד: 'לתשובת השנה' (שמו"ב יא א; מל"א כ, כב; דהי"א כ, א ועוד), כלומר, תקופת השנה, מעגל של זמן. חוץ מביטוי זה מופיעה ' תשובה' בתנ"ך עוד פעם אחת, בשמואל (שמו"א ז, טו-יז). שם נאמר: 'וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו. והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה, ושפט את ישראל את כל המקומות האלה. ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לה''. גם כאן ל'תשובה' מובן של השלמת המעגל: לאחר שסבב שמואל בכל ישראל, היה חוזר ושב אל הרמה, כי שם ביתו.
התשובה היא תנועת מעגל. כאשר נמצאים במעגל גדול, דומה, לפרקים, כי מתרחקים והולכים מנקודת המוצא, אך למעשה הולכים וקרבים אליה. ככל שמתרחקים - חוזרים ומתקרבים. 'לתשובת השנה', בראש השנה, מתחילים לספור מניין ימים חדש, ועם כל יום שעובר מתרחקים מראש השנה. אבל כל יום שעובר יש בו חזרה, התקרבות להשלמת מעגל השנה, לקראת ראש השנה הבא. 'ותשובתו הרמתה'. שמואל היה מהלך במעגל. בעוזבו את הרמה, ללכת ולסובב אל בית אל והגלגל והמצפה, כבר אז היה שב וחוזר לרמה, כי שם ביתו; כי שם ברמתים צופים, חייתה חנה אמו, שם עברה עליו ילדותו ושם נעוצים שרשיו. שמואל היה מנהיג ושופט לכל ישראל, הוא סובב בכל תפוצות-ישראל, אך בכל הליכותיו נשא פעמיו לכיוון אחד, לביתו. הוא היה שייך לכלל ישראל, כל ארץ ישראל היתה ביתו אבל הבית האמיתי נשאר במקום אחד, ברמה, כי שם ביתו. רק שם הוא יכול היה לבנות מזבח חייו לה'. 'וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו', בהרבה מקומות שימש שמואל כמנהיג ושופט, אולם כח משפטיו נבע מן הרמה, מביתו, 'כי שם שפט את ישראל'. כל כמה שאדם גדול - אין הוא יכול לעזוב את בית אבותיו. כל משפטיו - משם הם באים.
כאן טמונים סוד ויסוד התשובה. היחיד מישראל, כל שכן הציבור, אינו יכול להתרחק ולהינתק לגמרי מהשם יתברך. אי אפשר לכלל ישראל להתרחק מה' בקו ישר. תמיד הוא נמצא בתהליך של תשובה. ממך - אליך. 'בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה...ושבת עד ה' אלהיך'. המעגל יכול להיות גדול מאוד, בעל ראדיוס ענקי, אבל הכיוון של ההולכים בו הוא תמיד במעגל. כלל ישראל אינו יכול בשום אופן לסטות מן המסלול המעגלי. ההוי"ה שלאחר החטא מונעת אותו מלעשות כן.
האדם סובב והולך ומסתבב ומסתבך בכל-מיני רעיונות הבל ומדוחי שוא. יש והוא חושב כי הנה-הנה מצא את ייעודו במלחמתו לסוציאליזם, ל'זכויות אזרח', לקומוניזם ולשאר איזמים. הוא סובב את 'בית אל והגלגל והמצפה' מחפש אלים, מגלגל עולמות, נדמה לו שהוא צופה למרחוק ומבשר עתיד חדש וטוב - אבל תמיד-תמיד: 'ותשובתו הרמתה, כי שם ביתו'. שם הוי"ה שלאחר החטא אינו נותן לו מנוח. עוד מעט ייהפך עליו הגלגל, יגרשוהו מבית אל, מגלגל וממצפה ויצעקו אחריו: יהודי מזוהם, יהודי בוגד, יהודי מנצל, יהודי קוסמופוליטי - ואז בטובתו ושלא בטובתו יחזור לרמה, לביתו, למקום ששם קיבלה אותו חנה אמו בכיסופיה ותחינותיה, למקום ששם עמדה עריסתו ושם ספגו אזניו מתיקות שיריה המלבבים של אמא.
'ותשובתו הרמתה' - סופו של המהלך במעגל להגיע חזרה לנקודת המוצא, להגיע שוב, מכל המרחקים לביתו."*
שבת שלום
גמר חתימה טובה
ג'ף
*הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, "על התשובה דברים שבעל פה", כתב וערך והוסיף אחרית דבר, פינחס הכהן פלאי, הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית ירושלים, מהדורה חמישית תשמ"ג, עמ' 58 -59
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה